קשרי משפחה

״בבקשה אֶלָאת׳״ אמר לו קָאלטֵן, ״אל תנסה להסביר לי את זה. זה גורם לי להרגיש יותר רע. כשאנשים מתחילים להסביר לי דברים, אני כמעט יכול להרגיש את העולם זז מתחתיי. זה לא כל כך מוצא חן בעיניי. פשוט תגיד לי ששם השעה מאוחרת יותר, ותסתפק בזה״. [ציטוט מתוך הסדרה אלניום של דיוויד אדינגס, כאשר אלאת׳ מנסה להסביר לקאלטן את המושג של אזורי זמן שונים. כך קורה לי עם קשרי משפחה].

״את מכירה את אברהם לוי?״

״לא, אמא, אני לא מכירה״.

״אבל הוא קרוב משפחה שלנו״.

אני תופסת את הראש. יודעת מה צפוי לי. יודעת שאין מפלט.

״לא חשוב אמא. את יודעת שקשה לי עם ההסברים האלה״.

״לא, אבל הוא ממש קרוב״.

אני מסתכלת עליה בחשש.

״תראי, הוא האח של בעלה של ריקי שהיא האחות של אשתו של יוסף שהוא האח של לאה שהיא אשתו של משה. את משה את מכירה, נכון?״

בשלב הזה אני נראית כמו הדמות באיור. כל אחת מעיניי נוטה לכיוון אחר, אני תופסת את הראש. ממש מרגישה את הקצר שנוצר לי במוח, את החוטים הנשרפים.

היא מסתכלת עליי בחיוך מלאכי: ״את רואה? ממש קרוב משפחה שלנו״.

לכי תסבירי לה שאיבדתי אותה כבר בתחילת ההסבר.

לכי תסבירי לה שאין לי מושג מי זה משה.

הלכתי לטפל בקצוות השרופים…