הזר המסתורי – סיום

תזכורת לדמויות:

אחוזת בלקווד – בית האחוזה שסביבו סובב הסיפור.

• רוזלין – גיבורת הסיפור. בת אצולה מפונקת. קיבלה מכתב מלוסיאן ובטוחה שהוא האביר על הסוס הלבן.
• ליידי קונסטנס – אמא של רוזלין. לא התלהבה מלוסיאן עד שגילתה שהוא היורש המיועד של הדוכסית פיירמונט.
• מילדרד – המשרתת של רוזלין. חשדה בלוסיאן והחליטה לבדוק בציציותיו.

בית אשקרופט – בית אצולה נוסף

• גוונדולין (גוון, בפי מכריה) – חברה של רוזלין. גם היא קיבלה מכתב מלוסיאן ובטוחה שהוא האביר שלה על הסוס הלבן.
• ליידי מריאן – אמא של גוונדולין. החליטה שבתה תינשא ללוסיאן.

בית הרינגטון

• הארייט – משרתת. חברה של מילדרד. הפיצה את הסיפור על עברו המפוקפק של לוסיאן.

בית פיירמונט

• לוסיאן – הזר המסתורי ששלח מכתב לרוזלין. היורש לבית פיירמונט. מגיע לביקור בבית אשקרופט.

לוסיאן נכנס לטרקלין ועמד מול ארבע נשים שהביטו עליו בפנים זועפות. מכיוון שלא הכיר אותן, הוא נבוך. הוא ציפה לפגוש רק את בנות משפחת אשקרופט ועכשיו לא ידע למי עליו לפנות.

ליידי אשקרופט לקחה את העניינים לידיה.

״אני מבינה שצריך לעשות הכרות. אני ליידי מריאן אשקרופט. זו בתי, מיס גוונדולין אשקרופט. אלו ליידי קונסטנס בלקווד ובתה, מיס רוזלין בלקווד. ואתה, אני מניחה, הלורד לוסיאן פיירמונט. האם אני צודקת?״

״למעשה אני הלורד לוסיאן וויטמור. אני קרוב המשפחה היחיד של הדוכסית פיירמונט ולכן מועמד לרשת אותה״.

ליידי קונסטנס עמדה להתפוצץ. היא לא יכלה להתאפק יותר.

״אדוני הנכבד, אני חושבת שאתה חייב לנו הסברים. מה פשר הפניה לכל בת אצולה פנויה באזור? כן, אנחנו יודעות שפנית גם למיס הרינגטון. מי יודע למי עוד פנית״.

לוסיאן החוויר כאשר ליידי קונסטנס הזכירה את מיס הרינגטון ותהה מה עוד ידוע לה.

״אני מבין את הקושי שלכן. תבינו, אני נמצא במצוקה מסוימת. הרשו לי לפרט. הדוכסית פנתה אליי לפני מספר חודשים כדי להכיר אותי מקרוב. מאז, נשארתי לגור באחוזתה. לפני כשבועיים היא אמרה לי שהחליטה שאני אהיה היורש שלה. אבל היא התנתה את הירושה בכך שאתחתן. היא הציבה לי אולטימטום. תוך חודשיים אני אמור להציג בפניה את הכלה המיועדת ואם היא תאשר אותה, החתונה תתקיים בהקדם האפשרי. מפאת קוצר הזמן, החלטתי לפנות במקביל לכמה משפחות. אני מתנצל אם זה נתפס כזלזול״.

ליידי קונסטנס שיסעה את דבריו:

״מה תוכל לספר לנו על העבר שלך? אני מבינה ששירתת בצבא. שמענו שהיית מהמר ושתיין״.

״גבירתי, זו עלילת שווא. למעשה מי שנחשד בהימורים ושתיה היה קצין אחר בגדוד. הוא טפל את האשמה עליי. מכיוון שאביו היה קולונל בתפקיד בכיר בצבא, האמינו לו. מעולם לא הימרתי. זה נכון שאני חובב את הטיפה המרה, אבל זה כמו כל גבר מצוי במעמדי. אני לא מפריז בשתיה״.

״את רואה אמא?״ אמרה רוזלין ״מילדרד והארייט, החברה שלה, לא יודעות את האמת. אני מאמינה ללורד וויטמור״.

״אנחנו עוד נראה. בואי רוזלין. אנחנו הולכות. שמעתי מספיק. אני לא אתן לבתי להתחבר לגבר מפוקפק״.

לוסיאן היה המום. הוא היה בטוח שהקסם האישי שלו יעשה את העבודה. הוא התלבט אם להישאר,אבל ליידי אשקרופט פתרה לו את הבעיה.

״כדאי שתלך. אני אבקש מבעלי שיבדוק לגביך. כרגע לא אוכל להרשות לך להישאר כאן. ועוד דבר, קח בחשבון שגם הדלתות של הבתים הנוספים כאן תהיינה נעולות בפניך״.

לא נותר לו אלא לקום וללכת. הוא החליט לשלוח מברק לדוכסית פיירמונט ולבקש את עזרתה. הוא ידע שאין לו סיכוי בבתי האצולה כאן ואולי כדאי לו לחפש באזור אחר. בכל מקרה, הזמן פעל לרעתו.

בינתיים, באחוזת בלקווד הרוחות סערו.

״אני לא מבינה אותך אמא. את מאמינה שהסיפור של מילדרד אמיתי? שמעת את ההסבר של לוסיאן. הוא היה מאוד משכנע ואת עושה לו עוול״.

״עד שנוכל לברר יותר פרטים, אני לא ארשה לו להתקרב אלייך. מחר אלך לאחוזת הרינגטון ואשמע מה יש להם להגיד. את תישארי בבית. זה לא נתון לוויכוח״.

רוזלין השתתקה. היא החליטה לחכות לבואו של אביה. כאשר הגיע היא מיהרה לגשת אליו.

״אבא, היום הלכנו לבית אשקרופט ולוסיאן הגיע לביקור. אבא, הוא ממש יפה תואר והוא גם היורש של הדוכסית פיירמונט. אני חושבת שהוא יכול להתאים לי. אולי תשכנע את אמא…״

היא לא הספיקה לסיים את המשפט וליידי קונסטנס נכנסה לחדר.

״אני מבינה שרוזלין כבר דיברה איתך. האם היא סיפרה לך על עברו של האיש?״

״הרגעי. אני מודע לשמועות שמסתובבות לגבי לורד וויטמור. אני גם יודע שהשמועות לא בהכרח נכונות. הזמנתי אותו לכאן לשיחה איתי, בערב. עד אז, הניחו לי. אני הולך לספריה לעסוק בענייני״.

האם ובתה הסתכלו זו על זו במבטים כעוסים וכל אחת התיישבה בפינה אחרת של הטרקלין. מילדרד מצאה אותן כך, כאשר הגיעה להגיש להן תה.

״גבירתי, אני רוצה שתדעי שרק טובתה של מיס רוזלין עומדת לנגד עיניי. אני לא אתן לאיש לפגוע בה או בבית בלקווד. דיברתי שוב עם הארייט…״.

״די, מילדרד. גרמת כבר מספיק נזקים. אני לא רוצה לשמוע עוד רכילות. הגישי את התה ולכי״.

ליידי קונסטנס הסתכלה על בתה במבט חמור סבר.

״רוזלין, מילדרד החליפה לך חיתולים. היא טיפלה בך מאז היית תינוקת. זה לא ראוי לדבר אליה בצורה כזאת. ברור שהיא רוצה את טובתך״.

רוזלין, כמו רוזלין, שרבבה את שפתיה ולא אמרה מילה. מילדרד מיהרה להגיש את התה וללכת. אולי תדבר עם ליידי קונסטנס כשמיס רוזלין לא תהיה לידה.

הערב הגיע ולוסיאן בא. הוא לא בא לבד. ליווה אותו קצין במדים. הכניסו אותם לספריה והם הסתגרו שם שעה ארוכה. בסיומה, לורד בלקווד והאורחים יצאו אל הטרקלין, שם ישבו עדיין קונסטנס ורוזלין. לפני שמישהי מהן תספיק לומר משהו הוא דיבר.

״תכירו, זהו מייג'ור אדריאן. הוא שירת עם הלורד וויטמור. אני מכיר אותו אישית מהמועדון בו אנחנו חברים ואני יודע שאפשר לסמוך עליו. אני מציע שתקשיבו לו. מייג'ור אדריאן, זו אשתי, ליידי קונסטנס וזו בתי מיס רוזלין. אנא ספר את סיפורך״.

״שירתתי עם הלורד וויטמור באותה יחידה. למעשה, הכרתי אותו גם בילדות אבל דרכינו נפרדו ונפגשנו שוב רק בצבא. הכרתי אותו כקפטן וויטמור. הוא היה אחד האנשים החרוצים בפלוגה שלנו. תמיד ידענו שאם יש בעיה, אפשר לסמוך עליו. הכל היה טוב עד שהגיע בחור חדש. לוטננט צעיר. אני מעדיף לא לומר את שמו. למשפחתו יש השפעה רבה בצבא ואני עדיין משרת. בכל אופן, כאשר הבחור החדש הגיע הכל השתנה. פתאום החלו תופעות של הימורים במשחקי קלפים וגם במשחקי קוביות. למשחקים האלה נלוו גם שתיה של משקאות חריפים. קפטן וויטמור השתתף באחד המשחקים הראשונים ולא המשיך. 

כעבור כחודש, השמועות על המתרחש בפלוגה הגיעו למפקד הגדוד. הוא הגיע לביקורת ונחרד מהמצב. כאשר ערך בירור, אמרו לו שהכל התחיל עם בואו של הלוטננט החדש. מפקד הגדוד לא ידע מה לעשות. הוא ידע שלא יוכל להאשים את הבחור שהיה בנו של קולונל בכיר. היה ברור לו שהוא חייב לטפול את האשמה על מישהו נטול קשרים. לא ברור לי למה, אבל הוא בחר בקפטן וויטמור שקשריו עם הדוכסית לא נודעו אז. בחדרו של קפטן וויטמור נשתלו בקבוקי שתיה, קלפים וקוביות. המפקד ארגן חיפוש בכל הבסיס וכאשר נמצאו הראיות המפלילות, איש לא דיבר לטובתו של הקפטן והוא נאלץ לפרוש מהצבא״.

״אתם רואים?״ התפרצה רוזלין. ״אמרתי לכם. לא האמנתי לשמועות וצדקתי״. 

״הרגעי רוזלין. היה נראה שהשמועות היו מבוססות. בכל זאת, הוא הואשם. לא יכולנו לדעת שזה על לא עוול בכפו. הלורד וויטמור, אני מקווה שתסלח לנו. אני שמחה שהעניינים הובהרו״.

״כמובן ליידי קונסטנס. עכשיו כשהכל ברור, האם יותר לי לחזר אחרי מיס רוזליןֿ? כמובן שאין בכוונתי לפנות לעלמות נוספות״.

רוזלין רצתה לדבר, אבל אביה היסה אותה.

״לורד וויטמור, אני רואה שבתי מעונינת בקשר הזה, אז אני לא מוצא סיבה לדחות את בקשתך״.

רוזלין היתה בעננים. היא ידעה שעכשיו תתחיל תקופה שבה היא תהיה במרכז העניינים. בדיוק כמו שהיא אוהבת. מעכשיו לא תניח למילדרד לנהל אותה. היא תקום כשתרצה ותבחר בעצמה מה ללבוש בכל יום.

ליידי קונסטנס לא אהבה שהבחירה נלקחה ממנה, אבל לא היתה לה ברירה. היא ידעה שלורד בלקווד צודק בהחלטתו.

ולוסיאן? הוא כבר לא היה הזר המסתורי. עכשיו יוכל סוף סוף למצוא כלה ולזכות בירושה של דוכסית פיירמונט.