המספריים של דוני

דוני היה הספר הכי טוב בג'ונגל. הגיעו אליו לתספורת חיות מכל קצוות היער. הבעיה היתה לשמור על הסדר בתור. קרה פעם שאריה ניסה לטרוף אנטילופה צעירה שחיכתה לפניו. דוני מיהר להשליט סדר. הוא נופף במספריו וצעק:

״לכאן באים רק לתספורת. מי שרעב שילך לצוד במקום אחר. אני לא אהיה מוכן לספר את מי שיתפרע כאן״.

אתם צריכים להבין. האיום הזה היה איום רציני, כי דוני לא היה רק הספר הכי טוב בג'ונגל. הוא היה הספר היחיד בג'ונגל.

איש לא ידע מיהו דוני. יום אחד הוא פשוט הגיע לקרחת היער, תלה שלט ״החתול הספר״, שלף את המספריים מהתיק והמתין ללקוחות. החיות הסתכלו עליו בחשד. בהתחלה חשבו שמדובר בשועל, אבל השלט בלבל אותם. ובכלל, מי צריך ספר בלב הג'ונגל? בימים הראשונים אף חיה לא נכנסה.

דוני שקע במחשבות ולא ידע מה לעשות. לחזור למקום ממנו בא, הוא לא יכול. לא סתם הלך משם. כבר שקל לעבור למקום אחר אבל אז פעמון הכניסה צלצל. למספרה נכנס גור אריות עם שיער מדובלל.

״שלום. קוראים לי כפיר ואני רוצה להראות כמו אריה. אני חייב שתהיה לי רעמה. אתה יכול לעשות לי תספורת כזאת? זה ממש דחוף״.

דוני הסתכל על גור האריות במבט רציני והזמין אותו לכס הספר. כפיר הביט בו בחשש.

״אתה בטוח שאתה יודע מה לעשות? זה ממש עניין של חיים ומוות. כן, ממש ככה. הגיעה היום גורה חמודה והיא צחקה עליי. אמרה שאני נראה כמו מטאטא ולא כמו אריה. אנ חייב לעשות עליה רושם טוב. אני אמות אם היא תצחק עליי שוב״.

״הבנתי אותך. שב ותן לי לעבוד״.

דוני עבד בקצב מסחרר. הוא גזז וקצץ, החליק פה, תלתל שם ואחרי כמה דקות אמר לכפיר להסתכל בראי.

כפיר הסתכל והחל לשאוג משמחה.

״כן. כן. ממש ככה רציתי. נראה אותה צוחקת עליי עכשיו. תודה דוני. אני אמליץ עליך לכל החברים״.

הם היו כל כך שקועים בתספורת של כפיר ולא שמו לב לנעשה בחוץ. מסביב למספרה החלו להתאסף לא מעט חיות. כולם ראו את השינוי שעבר כפיר וכולם רצו כזה. עכשיו לדוני לא היה רגע פנאי. תמיד הגיע מישהו שהיה חייב עכשיו, אבל ממש עכשיו, שינוי בתספורת. דוני קיבל את כולם, בתנאי שלא התפרעו. כעבור כמה חודשים הגיע האריה. התור התפנה מיד והמלך התיישב על הכסא. 

״מאז שהגעת לכאן, פינת היער הזאת הפכה להיות רועשת. עדיין לא החלטתי אם זה מוצא חן בעיניי או לא. פתאום לזברה יש רעמה של אריה והשימפנזה נראה כמו ילדה קטנה עם צמות. מה רע במה שהיה עד עכשיו?״

דוני לא אהב את טון הדיבור והוא החליט ללמד את האריה לקח. הוא ביקש ממנו להיות בשקט. הניח לו רטיה על העיניים והתחיל לעבוד. ראשית יצר תספורת קוצנית  ואז ערבב צבעים שונים וטבל בחופשיות את קצוות השיער. האריה החל לזוע בחוסר סבלנות ודוני ביקש ממנו לשבת בשקט ולא להפריע. כעבור חצי שעה דוני הסיר את הרטיה מעיניו של האריה והושיב אותו מול הראי.

האריה הסתכל במבט זועם. ״מה עשית לי? אני נראה כמו ליצן לא כמו מלך. אתה תשלם על זה ביוקר״.

האריה התכוון לזנק מהכסא, אבל דוני הקדים אותו. הוא פתח את דלת המספרה והזמין את כולם להסתכל. ההמולה הייתה גדולה וכולם רצו להתנפל על דוני שהפך את המלך שלהם לליצן.

ודוני? נאנח, לקח את חפציו המעטים ואת השלט שלו ונעלם. הוא הבין שהוא צריך למצוא מקום חדש,