זרים בשלכת פרק ז׳

תזכורת:

היא: אלינור וילובי, נורה בפי מכריה, הגיעה מלונדון לכנס מדעי בבולוניה. היא ירדה מהרכבת עם מזוודה אחת ומטרייה שספק אם תזדקק לה.

הוא: לורנצו ריצ'י, יליד בולוניה, הולך באותו בוקר מתחת לארקדות, אותן שדרות מקורות עם עמודים שהעין נוטה לראות בהן משהו אינסופי. הוא, כדרכו, מהורהר ושקוע במחשבות.

בבוקר היא נפגשה עם אמיליה ודומניקו לארוחה. היא סיפרה להם בקצרה על השיחה עם לורנצו. היה ניכר שהיא עדיין נסערת.

״תרצי לוותר על המעבדה היום?״ שאל דומניקו.

״לא, לא. תבינו, אני עדיין לא יכולה להתמודד עם התגלית על הוריי. על כך שהסתירו ממני חלק מהעבר שלהם. אני מעדיפה לצלול אל תוך בדיקת הספר. זה בדיוק מה שנחוץ לי עכשיו. אני מציעה שננסה לקלף את העטיפה החיצונית היום. מה דעתכם?״

אמיליה ודומניקו הנהנו בהסכמה. הם סיימו את ארוחת הבוקר והלכו למעבדה. ראשית הכינו את הכלים והחומרים הדרושים. היה ברור להם שהם רוצים לשמר את העטיפה החיצונית. הם החליטו להתחיל בגב הספר מכיוון שהיה שם קרע קטן ממנו יכלו להתחיל. דומניקו החל להפריד את הכריכה עם מרית דקה והם התקדמו לאט, כאשר בכל פעם נחשף טפח חדש מהכריכה המקורית של כתב היד. באופן מפתיע, הפרדת הכריכה בגב הספר נעשתה בקלות יחסית, אבל נמשכה מספר שעות. עכשיו הגיעו לשדרה¹ וכאן העבודה היתה קשה יותר.

״תראו״, אמרה נורה, ״יש כאן מילה שמסתתרת מתחת לעטיפה החיצונית. דומניקו, צריך להמשיך ממש בזהירות״.

דומניקו חייך. הוא לא היה זקוק להנחיה אבל הוא שמע את ההתרגשות בקולה של נורה. עכשיו התהליך נעשה איטי יותר. מדי פעם השתמשו בחומר לריכוך הדבק. אמיליה הציעה הצעות לטכניקות ריכוך שונות ונורה שמחה על ההזדמנות ללמוד מאומנית שחזור גדולה כמו אמיליה.

״עצור״, צעקה נורה בהתרגשות, ״אני רואה את הכותרת, או לפחות חלק ממנה. כתוב כאן ׳פורפ׳״.

אחרי שצילמו את הכריכה מכל זוית אפשרית אמיליה אמרה: ״אני חושבת שכתב היד הזה עוסק במחלת הפורפיריה. זה מסתדר לי עם חלק ממה שהצלחתי לקרוא בתוך כתב היד״.

״רגע״, אמרה נורה, ״פּוֹרְפִירְיָה? שמעתי את לורנצו מזכיר את המילה הזאת. הוא אמר שהוא עוסק בחקר המחלה הזאת. לפחות אני חושבת שזה מה שהוא אמר. הייתי די שקועה במחשבות על הוריי״.

דומניקו התעלם משתיהן והמשיך במלאכה הסיזיפית של הפרדת הכריכה. עכשיו הצליח כבר להפריד את השדרה ואז גילו ששם הספר הוא, אכן, פּוֹרְפִירְיָה. אחרי סבב צילומים נוסף, הוא רצה להתחיל להסיר את העטיפה הקדמית. כאן התעורר קושי ממשי. הכריכה החיצונית סירבה להיפרד.

״בואו נעצור כאן. דומניקו כבר עייף. נעשה הפסקה לארוחת ערב מוקדמת ונחזור למעבדה אחר כך. יש לי רעיון איך להמשיך בהסרת העטיפה. זו טכניקה חדשה, יחסית, שניסיתי בעבר. נורה, מה דעתך להתקשר ללורנצו? אני יודעת מעט מאוד על מחלת הפּוֹרְפִירְיָה ויכול להיות שהידע שלו יעזור לנו״.

נורה התקשרה ללורנצו והציעה לו להצטרף אליהם לארוחה. היא אמרה שגילתה משהו שיעניין אותו, אך לא פירטה. לורנצו הציע שיבואו אליו.

״סקרנת אותי. ג׳וזף ואני סיימנו מוקדם היום בספריה ואני כבר בבית. אני בדיוק מתכוון להכין ארוחה קלה של פסטה וסלט. יש כאן מספיק אוכל לכולם. אולי תבואו לכאן? תוכלי לספר על התגלית שלך ואוכל להראות לך תמונות נוספות של אמך״.

אמיליה ודומניקו ששמעו את הדברים הנהנו בהסכמה ונורה בקשה את הכתובת. כאשר הגיעו, ג׳וזף פתח להם את הדלת. 

״בואו. זו תהיה ארוחה לא רשמית. לורנצו עובד במטבח ונאכל שם. הוא סיפר לי שגילית משהו שיעניין אותו ושנינו סקרנים לשמוע במה מדובר״.

במטבח, לורנצו כבר מזג כוסות יין לכולם. נורה ערכה היכרות בין כולם.

״אתמול לא הספקתי לספר על עצמי ועל הסיבה שלי לביקור בבולוניה. אני עוסקת בשימור כתבי יד והגיע אלי כתב יד שלא הצלחתי להתחקות אחר מקורו. הגעתי לכנס בתקוה למצוא כאן אנשים שיוכלו לעזור לי. לשמחתי, פגשתי כאן את אמיליה שהיא מומחית בינלאומית במחקר של כתבי יד עתיקים ואת דומניקו שעובד איתה. לא אלאה אותך בכל הפרטים, אבל גילינו שהכריכה החיצונית של הספר מזויפת. מישהו ניסה לדמות כריכה מהמאה השש עשרה. למען האמת, נעשתה כאן עבודה טובה, אבל בעזרת דומניקו גיליתי שאכן מדובר בזיוף״.

״אבל במה עוסק כתב היד? איך זה קשור ללורנצו?״ שאל ג'וזף.

״האם המילה פּוֹרְפִירְיָה מוכרת לכם?״

לורנצו וג'וזף הסתכלו זה על זה בתמיהה אך לפני שהספיקו לומר משהו, דומניקו החל לדבר.

״היום התחלנו להסיר את העטיפה החיצונית. עדיין לא סיימנו אבל גילינו את הכותרת של כתב היד…״

לורנצו קטע את דבריו בהתרגשות ״הוא עוסק בפּוֹרְפִירְיָה?״ 

נורה הנהנה. ״כן, זו הכותרת. חשבתי שהזכרת את המילה הזאת אתמול״.

1.  שדרת הספר – החלק המרכזי של הכריכה. המחבר בין הכריכה הקדמית לכריכה האחורית.
   ↩︎