נצחון קטן גדול

טלי עמדה בפני בחירה לא קלה. היה לה קשה מאוד בעבודה. הטילו עליה עוד ועוד משימות. גם כשניסתה להתקומם, לא נענתה.

פנתה אל הבוס: "ראה מה כמות הנושאים שעליי לטפל בהם. אני לא אעמוד בזה".

והוא? בלי להסס: "אז תשבי על זה". ככה פשוט. בטלי לא צריך להתחשב. עובדה, מטילים עליה עוד משימות והיא עומדת בהן. או יושבת עליהן.

שקלה כבר להתפטר. די לא יכולה לשאת זאת עוד. חשבה והתלבטה. לא הרגישה בנוח להתפטר וללכת בלי יעד. אולי תמצא עבודה תוך יום ואולי לא.

תוותר על הדירה השכורה? על העצמאות שכבר התרגלה אליה? הרי אם תתפטר לא תוכל לשאת בהוצאות.

כך, כל יום היה אתגר בפני עצמו. לקום בכח בבוקר ולבוא לעבודה שלא אהבה. כל יום היה מאבק. כמובן שקמה והלכה לעבודה. כמובן שעשתה את כל מה שמצופה ממנה. אבל הייתה נטולת אנרגיות. גם פיזית וגם נפשית.

רצתה לדבר אל הבוס, אבל ידעה שלא תצליח להעביר את מה שבליבה. ככה היא, ברגע האמת היא נאלמת דום. לא מסוגלת לדבר.

דיברה על כך עם חברה והיא הציעה: אולי תכתבי לו? תחילה הרעיון נשמע לה מוזר. מה זאת אומרת לכתוב לו? היא הרי לא מתכוונת להתפטר. זה לא מכתב התפטרות.

אבל בחלוף הימים הבינה שהחברה צדקה. אין לה בעיה להתנסח בכתב. היא בהחלט יכולה לכתוב את כל מה שהיא מתקשה לומר בעל פה.

נסחה מכתב, פירטה את כל המשימות המוטלות עליה, והניחה אותו על שולחנו של הבוס בשעת ערב מאוחרת. לא יכלה למסור לו את המכתב ביד.

למחרת קרא לה הבוס. אמנם לא הרגיש צורך להתנצל אבל אמר שהוא מבין את הבעיה. דיברו על דרכים לפתרונה.

כמובן, שטלי, כמו טלי, סופחת אליה עוד משימות ככה היא.

אבל לפחות הצליחה להעביר את מה שעל ליבה. זה היה הנצחון שלה.

2 comments

  • אני מאוד מזדהה עם טלי… גם אצלי מצטברות הרבה משימות. בשנת 23 המנכ"ל ביקש שאכין מסמך בכתב עם כל המשימות שלי….
    יש לי הרגשה שגם את מזדהה איתה

    • A

      לגמרי מזדהה.
      אגב זה סיפור אמיתי מימי עבודתי בחברת ענבל

התגובות סגורות.

קטעים נוספים

מכתב לעצמי

מה הייתי אומרת לאתי בת ה 12? האם הייתי מנסה לשנות אותה? הצטרפו אליי למסע אחורה בזמן ותגלו.

עולו של עולם

זה נראה לכם פשוט, נכון? לעמוד ככה בקצה המדרגות, לשאת את עולו של המעקה כולו? הרשו לי לספר לכם את קורותיי.

המכונית האנושית

מכוניתישית, או, מה קורה כשהרכב האוטונומי הופך להיות אנושי? חשבתם על זה? העתיד כבר כאן.

אבודים בחלל, פרק ה'

סיפורה של קבוצת אנשים שהחליטו לעזוב את כדור הארץ ולהתיישב בכוכב לכת חדש. פרק ה': העולים החדשים ואחרית דבר.

אני חושב משמע אני קיים

סיפור על חייו של הפנדה החושב 🤔

הזקן והיונים

רוני מתיישב על הספסל הקבוע שלו בחורשה ומעלה זכרונות מהעבר.

זרים בשלכת פרק ח׳

בולוניה, שלכת ושני אנשים שהקשר ביניהם לא ברור. הגיע הזמן לקבל החלטות. או שלא…

הנסיך האפל

הנסיך האפל, לא מה שחשבתם

קוראת המחשבות

נכון חשבתם שזה יהיה נפלא לקרוא מחשבות של אחרים? קראו את סיפורה של מירי וספרו לי אם עדיין אתם רוצים.

צבע הרגש

תארו לכם עולם עם מנעד צבעים רחב. תארו לכם שכל צבע על המנעד מתורגם לרגש. תארתם את קונצ'טה. זהו סיפורה.