אודות

17.07.2025

כמה מילים עליי וכמה מילים על הבלוג שלי.

בגיל 56 החיים החליטו שאני צריכה פסק זמן. מחלת הפיברומיאלגיה (או כמו שאני קוראת לה: פיברו) שליוותה אותי מגיל 40, החליטה לקחת את המושכות לידיה. במשך השנים, חיינו זו לצד זו. עבדתי מסביב לשעון, ביליתי ונסעתי לטיולים בחו"ל. הפיברו הייתה שם. הקשתה. אבל אני הייתי בשליטה. כך לפחות חשבתי, עד שהיוצרות התהפכו. מצאתי את עצמי בפסק זמן מתמשך מכל מה שהכרתי. הפסקתי לעבוד וניסיתי למצוא פתרונות. קראתי לזה "להמציא את עצמי מחדש".

לפני כחמש שנים, בפרץ של השראה, התחלתי לצייר. אני, שלא כל כך אהבתי את שיעורי הציור בבית ספר, מצאתי את עצמי מחפשת כלים וסגנונות ציור שונים. מצאתי את עצמי בין צבעי האקריל לבין הציור המופשט. מאז, לא הפסקתי לצייר.

לפני כשלוש שנים, במהלך חופשה, השתתפתי בסדנת כתיבה שפתחה לי אופקים חדשים. בהתחלה במגומגם ובכתב יד ובהמשך ביד בוטחת על המקלדת, התחלתי לכתוב סיפורים קצרים.

כאן, בבלוג שלי, נפגשים מילים וצבעים. לפעמים אמנות הכתיבה משתלבת באמנות הציור ולפעמים היא שואבת ממקומות השראה אחרים. הבלוג הזה הוא מרחב לנשמה, מרחב נשימה. בין קטעי פרוזה מלאי רגש לבין ציורים מופשטים שמביאים את התת מודע אל הקנבס.

הציורים שאתם רואים כאן, נולדים מתוך תחושות הלב הסוער ומתוך רגעים של רוגע. מתוך רגעי צער ולחץ, ומתוך רגעי נחת ואושר. הכתיבה שלי, יוצאת מהלב ומהראש וגם היא לוכדת רגעים קטנים ורגשות חמקמקים.

אם גם אתם מחפשים מקום בו הלב יוכל להיפתח, מקום בו למציאות יש טעם נוסף, אני מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע.